"סה"כ מה אני רוצה, שהם יהיו מאושרים?
יש להם כל מה שהם רוצים, כל מה שלא היה לי, והם עדיין לא מרוצים"
הרבה הורים אומרים לי את זה כשהם מתארים את התסכול מהפער
בין מה שהם נותנים כהורים לבין ההתנהגות של הילדים.
בואו נבדוק רגע את המשאלה הזו שלנו ההורים, שהילדים יהיו מאושרים,
מה זה אומר?
ורגע לפני שאלה אישית,
האם אתם יודעים להיות מאושרים?
המשאלה הזו, שיהיו מאושרים, יכולה למלכד אותנו.
אנחנו יכולים לחשוב שאם ניתן להם כל מה שהם צריכים אז הם יהיו מאושרים.
אנחנו יכולים לבלבל אושר עם שמחה רגעית.
את הלופ הזה כל ההורים מכירים:
הילד מבקש משהו - קונים לו - הוא שמח ומתלהב - עובר יום או שבוע - הוא מבקש משהו אחר - אתם לא רוצים לקנות אבל משתכנעים - הוא שמח ומתלהב - עובר שבוע - הוא מבקש משהו חדש - וכך הלאה שוב ושוב.
שמחה זה לא אושר.
אושר אי אפשר להשיג באמצעות חומר.
אושר אי אפשר להשיג באמצעות מישהו אחר.
לדור שלנו יש פריבילגיה לחפש אושר ולכן גם יש הרבה מחקרים על אושר.
אושר אפשרי כשיש סיפוק ומשמעות לעשייה שלנו בחיים וכשאנחנו חווים מערכות יחסים טובות.
כשאנחנו מחוברים לעצמנו ולערכים שלנו, פועלים מתוכם ומאמינים בדרך שלנו, מודעים לצרכים שלנו ומשתדלים לספק אותם, מכירים את עצמנו ומקבלים את עצמנו, ובוחרים בכל יום את כל זה מחדש.
אף אחד לא יכול להפוך אותנו למאושרים.
וכך גם אנחנו לא יכולים להפוך את הילדים שלנו למאושרים.
עצם הרעיון הזה מכביד עלינו ועל הילדים ומטיל אחריות על משהו שאין לנו באמת שליטה עליו.
ובנוסף, זו בחירה להיות מאושר. והיא אישית. הילדים שלנו צריכים לרצות את זה כי זה דורש השקעה.
הבשורה הטובה מבחינתי שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו כלים לחיים, שאנחנו כנראה לא קיבלנו, כלים שיאשרו להם חיים מספקים ומלאי משמעות.
החיים עצמם נותנים לנו שפע של הזדמנויות לכך.
הנה עשרת הגדולים שלי:
דברו איתם בשפה של ערכים. מה חשוב לי כשאני אומרת לך לא/כן או כשאני בוחרת את הבחירה הזו.
למדו אותם על אחריות. זה החלק שלי במה שקרה, מה החלק שלך?
תהיו עבורם דוגמא לוויסות רגשי. מותר להרגיש הכול, אין דבר כזה רגשות שליליים. יש קוים אדומים על מילים והתנהגות.
ספרו להם שאין שחור או לבן, יש הרבה צבעים. שאין בעיה ללא פתרון, שתמיד יש משהו לעשות ומישהו שיגיש עזרה.
עזרו להם להכיר את עצמם ואת מה שקורה להם מול האחים שלהם, מולכם ומול חברים.
חזקו אותם באופן ספציפי על החוזקות שלהם, קל לקחת חוזקות כמובן מאליו.
סמכו עליהם שהם יכולים להתמודד עם קשיים ועזרו להם אם צריך, בחכה ולא בדגים.
תנו להם הזדמנות לפתור בעיות בעצמם.
צרו בניכם מרחב שיחה בטוח לדבר על הכל, בין אם אתם מסכימים או לא, בכל נושא.
תאהבו אותם. זה אולי צריך להיות הראשון, הבסיס. זה המובן מאליו שחשוב להדגיש. (ראו סעיף 6) תאהבו אותם. תגידו להם את זה. גם כשקשה לכם איתם ואולי אז אפילו יותר.
כמה עבודה... הרבה יותר קל לקנות את מה שהם רוצים ולעשות במקומם את מה שהם מבקשים.
אבל - זוכרים את הלופ? מתנות לא מאפשרות אושר.
כלים לחיים משמעותיים כן.
צריכים עזרה ליישם? תכתבו לי
Comentarios