בילוי עם ילדים בקניון

האם זה אכן בילוי?

אולי אחרי שתקראו את הפוסט תחשבו אחרת.

בקניון יש מזגן, קריר שם ויש הרבה אפשרויות בילוי.

אבל ליתרונות האלו יש תג מחיר

והוא די כבד.

הקניון מציף את הילדים שלנו

מתקיף אותם מבחינה חושית

את כל החושים יחד.

חוש השמיעה מותקף מקולות האנשים, המוזיקה והכרזות על מבצעים.

חוש הראיה מותקף מהאורות החזקים, הצבעים הבוהקים.

חוש הריח מותקף מריחות האוכל, הסבונים, הבשמים.

חוש הטעם מותקף מהאוכל המהיר שמציעים לנו שם, גלידות, ממתקים, המבורגר...

חוש המישוש גם אותו לא שוכחים, יצירה, לגו, ג'מבורי, צעצועים, מתקני משחק.

הילדים שמבלים בקניון לעיתים נראים שמחים.

הם מתרגשים, זה בטוח. רוצים עוד מזה ועוד מהשני.

ההורים חושבים: אח"כ הם יהיו רגועים, העסקנו אותם, הם יעריכו, הם ישנו טוב.

זה לא קורה.

אח"כ מגיעה העייפות, הבכי, העצבנות.

וההרגשה ההורית, הם לא מעריכים, בשביל מה אני קונה להם? נותן להם הכול?...

גם תינוקות מוצפים מהאווירה בקניון.

לפעמים הם יירדמו כדי לברוח ולפעמים פשוט יבכו.

שתי האופציות לא מוצלחות.

לעיתים קרובות אנו מבלבלים שקט עם רוגע.

תינוק שיושב מול הטלוויזיה ומאפשר לאימא לסדר/לבשל/או כל דבר אחר,

אפשר יהיה לחשוב בטעות שהוא רגוע.

הוא לא, הוא מוצף ולכן הוא שקט.

אחרי ההצפה יבוא החוסר שקט.

יהיה קשה להאכיל אותו, להרדים אותו.

בפעם הבאה שאתם מחפשים בילוי עם הילדים

תשאלו את עצמכם, האם עדיף בילוי קרוב וממוזג שנחזור ממנו עייפים

לערב מתיש של התארגנות עם ילדים חסרי שקט?

או אולי עדיף להתארח או לארח חברים/ללכת לבריכה/לים/לרדת לגינה?

ועוד דבר, ילדים צעירים שנמצאים במסגרת עד ארבע, חמש

ובשעה שבע, שמונה כבר ישנים,

אינם זקוקים לפעילות נוספת מעבר לשעה.

שיהיה לנו קיץ בריא, נעים ושמח