"לך לחדר להירגע!"

יכול להיות שהילדה או הילד ששלחתם עכשיו לחדר

בני 5 או 10,

כך או כך כנראה ששלחתם אותם לחדר

כי אתם צריכים להירגע.

והנה הם הלכו לחדר,

האם נרגעתם?

האם כשהילד יצא מהחדר הוא רגוע?

מה קרה חצי שעה אחרי שעשיתם הפרדת כוחות?

רוב האנשים לא יודעים איך באמת להרגיע את עצמם.

חלקנו לאחר זמן מסוים ירגיש

שהוא חוזר לשליטה,

אבל הכעס עדיין שם מחכה לפעם הבאה

שתגיע ממש בקרוב.

חלקנו ייפנו לסיגריה/קפה/אוכל,

כדי להשקיט את התחושה הפנימית

של חוסר שקט, חוסר אונים, חוסר במשהו...

הסיגריה/קפה/אוכל,

ימלאו את החוסר הזה לרגע,

או לפחות ככה זה נדמה,

אבל רגע אחרי,

החוסר יורגש שוב.

והילד שבחדר?

אולי הוא יבכה, אולי יאשים את עצמו, אולי את ההורים.

הוא כנראה ירגיש בודד עם התחושות שלו,

ירגיש שהרגשות שלו גדולים על ההורים שלו

הם אינם מסוגלים להתמודד עם מה שהוא מרגיש

ושלחו אותו מעליהם.

מפה הדרך להיבהל מרגשות,

קצרה.

הילד יכול לצאת מהחדר ולהגיד "נרגעתי"

האם הוא נרגע?

האם עוד חצי שעה לא יהיה ארוע נוסף?

אז מה זה אומר על הרגיעה שלו?

להיות מסוגל להרגיע את עצמך זו יכולת

שעוד לא פגשתי מבוגר שלמד אותה בבית.

רובנו למדנו שכעס זה לא בסדר ואנחנו נעים

על הציר של דחיסה פנימה - והתפוצצות החוצה.

להיות מסוגל להרגיע את עצמך זו יכולת

שמבקשת ממך להרגיש את מה שמתחת לכעס.

את העלבון, החוסר אונים, הפחד, הדאגה,

ולהיות מסוגלים להכיל אותם

ולא להיבהל מהם.

זה השלב שבו מיינדפולנס ו NLP נכנסים להדרכת הורים.

המיינדפולנס מאמן אותנו להרגיש בלי להיבהל,

ה NLP מאפשר לנו לשנות פרשנות ותחושות שמפעילות אותנו רגשית.