עם איזה קול פנימי הילד שלכם יוצא אל העולם כל בוקר

הורים שואלים אותי

תגידי,

במה הכי כדאי להתמקד?

לדעתי, הדבר הכי חשוב

שבו כדאי להתמקד,

זה לא החוגים, הלימודים, החברים.

או שכן,

אבל לא בדרך שאתם אולי חושבים.

הדבר הכי חשוב להשקיע בו,

זה הקול הפנימי שאיתו הילד יוצא אל העולם.

השיח הפנימי שמלווה אותנו כל החיים,

משפיע על ההחלטות שנקבל

על איכות הזוגיות שתהיה לנו

ומערכות יחסים בכלל,

על הקריירה שנבחר,

על רמת האושר והסיפוק שלנו,

הקול הזה-

מתגבש בתוכנו בילדות,

דרך הקול

של ההורים.

שיח פנימי של מסוגלות,

נחישות,

אמונה בעצמי,

חיבור לחוזקות,

הכרה בחולשות,

ראיית הטוב,

יכולת לקבל דעות שונות,

יכולת לחוות כישלונות ולהמשיך קדימה...

ועוד ועוד,

תכניסו לכאן כל ערך שחשוב לכם

והייתם רוצים שיהיה חלק מהקול הפנימי של הילד שלכם.

העניין הוא,

שיצירת קול פנימי כזה

מחייבת את ההורים תהליך משל עצמם:

לשים לב לקול הפנימי שלהם

שמאפשר או לא מאפשר לילדים שלהם להתמודד.

תראו,

ילד צעיר שמתקשה לנעול נעליים

וההורים נועלים לו כי הוא מסתבך,

לומד שאחרים יעשו בשבילו,

שעדיף לא להתאמץ,

ובעיקר, שההורים שלו חושבים שהוא לא יכול להתמודד עם אתגר כזה.

דוגמא נוספת,

תלמיד שמתקשה לסדר את התיק לבית ספר

וההורים מסדרים עבורו,

לומד שההורים לא סומכים עליו שהוא יכול לעמוד במשימה,

ושאסור לו לטעות.

אנחנו יודעים כבר,

שאין התפתחות וצמיחה בלי טעויות.

כשמסתכלים על סיטואציה מנקודת מבט של הרגע הזה,

באמת עדיף לסדר לו את התיק

ולנעול לו נעליים.

אבל אם נרחיק את נקודת המבט

נסכים שלמידה היא תהליך,

שבדרך טועים ומשלמים מחיר,

ושהמחיר של להגיע עם ציוד חלקי לבית ספר

כן, אפילו כמה פעמים,

עדיף על לאמץ קול פנימי של ויתור, ייאוש, חוסר מסוגלות

שאחר כך אפשר, אך מאוד קשה להתגבר עליו.

מכירים את הסיפור על איך הפרפר מחזק את הכנפיים בתוך הגולם?

ילד צעיר מצא גולם,

הוא ראה שהגולם זז ושאל:

מה יש בפנים?

יש בפנים פרפר שמנסה לצאת החוצה.

הוא דופק בכנפיו עד שהגולם יפתח.

הילד רצה לעזור לפרפר

אז הוא עשה פתח בגולם

ונתן לפרפר לצאת החוצה.

הפרפר עף לרגע

ואז נפל ארצה מת.

הילד לא הבין מה קרה,

רק רציתי לעזור לו....

הפרפר מחזק את כנפיו כנגד דפנות הגולם

רק כשהן מספיק חזקות כדי לעוף

הגולם נפתח והוא יכול לצאת אל העולם.

פתיחה של גולם עזרה לפרפר לרגע אחד

אבל לא לרגעים הבאים....

----------------------------------------

אנחנו ההורים

לפעמים נשמש כגולם

שמאפשר לילד לנסות שוב ושוב עד שיצליח.

נאמין ביכולות שלו

ונשאר שם יציבים מול הקושי

כדי שהילד שלנו יאמין ביכולת שלו להתגבר על הקושי

ולפרוס כנפיים.