שלום כיתה א'

עוד רגע אוגוסט יהיה מאחורינו

אבל כשהוא עדיין פה

הוא מביא איתו אתגרים רבים.

אין מסגרות,

חם ודביק,

קורונה והשלכותיה,

ושנת לימודים חדשה בפתח.

לחלק מהילדים זו התחלה חדשה לגמרי.

דמיינו רילוקיישן.

אתם מתרגשים, מתכוננים, חוקרים, מתכננים.

אתם גם לא יודעים איך באמת יהיה.

גם אם תעברו למדינה שאתם דוברים את השפה שלה,

יש בה תרבות אחרת, כללים שונים,

אווירה שעוד לא הכרתם.

גם אם טיילתם שם, הייתם תיירים לתקופה קצרה,

זה שונה לחלוטין ואתם יודעים זאת.

הילדים שלכם היו בבית ספר,

ביקרו בו במסגרת הגן,

אולי אפילו יש להם אחים גדולים שלומדים שם

והם באים לעיתים קרובות.

להיכנס כתלמיד לבית הספר, לכיתה,

זה שונה והם יודעים את זה.

יכול להיות שהם כבר יודעים קצת לקרוא

יכול להיות שהם היו בהכנה לכיתה א'

בטוח שכבר דיברתם על זה הרבה

אתם כנראה מאוד מתרגשים,

קניתם תיק וציוד,

אולי אפילו כבר סידרתם להם את החדר שיתאים,

לחדר של "גדולים".

אבל האם פתחתם שיח על הדאגות?

האם הם ביטאו חששות?

האם בימים או בשבועות האחרונים הם חסרי שקט?

מתפרצים בקלות?

בוכים?

מרביצים? כועסים?

יכול להיות שיש קשר בין הדברים.

בין הדאגות והחששות שדחוסים עמוק בפנים,

ובין ההתנהגות החדשה הזו.

תזמו שיחה כזו,

שיחה שמעלה גם את הדאגות לגבי מה יהיה.

תשאלו אותם, לא כשהם נסערים,

בזמן שקט ורגוע, אולי לפני השינה או במקלחת.

ותעצרו את עצמכם מלצייר תמונה ורודה.

שאלות כמו:

איך אתה מרגיש לקראת כיתה א?

יש משהו שמדאיג אותך?

איך אתה מדמיין את היום הראשון?

נירמול כמו:

זו התחלה של משהו חדש ולא מוכר, זה מאוד טבעי לחשוש.

אני בטוחה שכל הילדים שיגיעו יהיו גם נרגשים וגם חוששים.

זה בטח עצוב להיפרד מהגן, הגננת, החברים שלא עולים לכיתה א.

תנו לילד לבטא את עצמו ורק תקשיבו

אם הוא לא משתף תעצרו.

מספיק שאמרתם משפט מנרמל,

או שפתחתם אפשרות להרגיש גם דאגה.

אולי בעוד כמה ימים הילד יפתח מעצמו את הנושא,

ואולי לא, אולי זה הספיק לו.

כל ילד הוא אחר ואנחנו לא רוצים ללחוץ ולהלחיץ,

רק להעביר מסר: לכל מה שאתה מרגיש יש מקום.

אנחנו לא נבהלים מהדאגה והפחד

אנחנו מתמודדים איתם.

אני מאחלת לכל בני השש ובני השבע

שמתחילים השנה את כיתה א'

שתהיה להם הסתגלות טובה,

שיצברו הצלחות שיעלו את הדימוי העצמי שלהם,

שילמדו שהם יכולים להתמודד עם קשיים ואתגרים

ושיהיו להם חברים טובים.

ולכם הורים של המתוקים האלו,

תסמכו עליהם שהם מסוגלים להתמודד

תסמכו על עצמכם שנתתם להם כלים טובים לחיים

ותסמכו על הקשר בניכם,

שהם ישתפו אתכם כשיהיה להם קשה ושאתם תדעו מה הכי נכון לעשות.

והכי חשוב, רגע לפני שהם צועדים פנימה אל הכיתה,

תרדו לגובה שלהם, תסתכלו להם בעיניים ותגידו להם את הדבר שהכי

ייתן להם הרגשה של מסוגלות ואהבה.